בית יד לבנים, הוא מקום הנצחה לחללי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, תושבי העיר. מטרת הנצחה היא כדבריו של יגאל אלון:" עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". בבית יד לבנים, אנו מטפחים את ההיסטוריה, המורשת והתרבות.
בשנת 1884, הוקם מבנה בית יד לבנים כבית הפקידות לפקידים של הברון אדמונד דה רוטשילד (הנדבן הידוע), שהיו בארץ ועזרו בבנייתה. המקום שימש למגוריהם ולקבלת אורחים מכובדים.
בשנת 1889, הגיע בנימין זאב הרצל לבקר את אנשי המושבה וביקר גם בבית יד לבנים. ביקורו היה, בין השאר, לשכנע את הסולטאן התורככי לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1949, הוקם ארגון יד לבנים לאחר בקשתה של ד'ר מרים שפירא, ששכלה את בנה במלחמת העצמאות וההבנה, כי לכבודם ולזכרם נכון שיהיה מקום שיזכיר אותם.
בשנת 1965 נחנך המבנה הנוכחי בראשון לציון, כבית יד לבנים, לבנות ובני העיר.
בשנת 1998 שולבו נספי פעולות האיבה בבית יד לבנים ושמם ותמונותיהם מופיעים בחדר ההנצחה.
בשנת 1999 הורחב המבנה, נוספה קומת גלריה, משרדים ואודיטוריום, בו נערכים אירועי זיכרון והנצחה.
בכניסה למבנה מוצב תבליט קרימיקה " יד לנופלים" מפרי יצירתה של האמנית חוה סמואל, שנתרם לבית יד לבנים בשנת 1964.
במרחב ההנצחה אנו נפגשים עם חיוכם ופניהם של הנופלים והנופלות, הנרצחים והנרצחות וליבנו נכמר, על חיים שנגדעו באיבם, על תכניות שנשארו בגדר חלום, על עוללים ופעוטות ששילמו בחייהם, רק בשל היותם יהודים אזרחי המדינה ו "שירת חייהם לפתע נפסקה".
בחזית בית יד לבנים, הוצבה אבוקת זיכרון ייחודית פרי יצירתו של הפסל מיכאל כ"ץ.
האבוקה נתרמה על ידי האומן ל 75 שנים למדינת ישראל. המשפחות השכולות אספו עבורו אבנים מאבני הארץ, ששולבו ביצירתו. האבוקה עשויה משתי יחידות הנכרכות זו בזו ומהוות מעין יחידה אחת הפורצת מהאדמה ובתנועתיות שבה, מזכירה להבה ושתי דמויות. לפיד האבוקה נדלק בשנה זו לראשונה, בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, במסגרת מפקד הנוער הפותח את אירועי הזיכרון.
ההנצחה לחללים נעשית מיחידות הביטחון, ללא אבחנה ב - מוצא, גיל, מין, דרגה. סדיר, קבע, מילואים.