יוסף נזר

בן דוד ופלורה. אביו היה מוסלמי. נולד ביום י' באב תש"ח (15.08.1948) בעיר בומבי שבהודו. למד בבית-הספר היסודי על-שם סיר יעקב ששון שבעיר הולדתו. משהתבגר נטל על עצמו אחריות לאימו ולאחיו (כי המשפחה הייתה גדולה) ובגיל 16 היה יוצא למכור בדים ובגדים בכמה מערי הודו, כדי לעזור לאימו בכלכלת המשפחה. יוסף היה ציוני בהשקפותיו ובהשפעתו עלתה המשפחה כולה לארץ בשנת 1967. הוא דרש שבני משפחתו יגדלו בין היהודים כי חשש שאחיו ואחיותיו ילכו בדרך אחותו הגדולה ויינשאו לערבים. הוא סידר את העלייה בלי ידיעת האב. האב, שהיה נאמן לדתו, שמר טינה בליבו על האם משום שלקחה את המשפחה כולה עמה לארץ.

יוסף היה טוב-לב וחי בשלום עם כל אדם. הוא עבד קשה בכלכלת-הבית, ריהט אותו ודאג לו ככל יכולתו. הוא עמל וטרח כדי שאימו לא תדע מחסור, והכניס את אחיו ללמוד במוסד דתי.

יוסף גויס לצה"ל במחצית אפריל 1969 והוצב לחיל-התותחנים. כעבור שלושה חודשים בלבד נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון-לציון.