יצחק (איציק) שמואלביץ

בן שרה ודוב, נולד ביום י"ח בשבט תרפ"ט (29.01.1929) בחיפה. סיים לימודיו בבית-הספר היסודי בקרית חיים. היה חניך תנועת "השומר הצעיר" ובהיותו בן 14 הצטרף לחברת-נוער בדליה, שם עבד בעיקר בפלחה ולמד לנהוג בטרקטור.

בשנת 1946 התגייס עם קבוצתו לפלמ"ח, ובפרוץ מלחמת- העצמאות צורפו לאחד מגדודי חטיבת "יפתח" ועברו לגליל. יצחק שירת כנהג בקרבות מלכיה, זרעין ויחיעם ולאחר שסיים קורס מ"כים השתתף בקרב משמר העמק. היה תמיד עליז וחברותי ביותר, אך חדור רגש אחריות. "בחורים צעירים נופלים ונשקם בידם. הם נופלים - כי הם רוצים לחיות ולמען החיים הם הולכים," כתב באחד ממכתביו האחרונים אל המשפחה. יצחק נהרג בהפצצת מטוסים מצרים על ראשון לציון ביום כ"ה באייר תש"ח (03.06.1948), בשבתו ליד הגה הג'יפ בתוקף תפקידו. נקבר בראשון לציון.

ביום ז' בתמוז תש"י (22.06.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.